"הצורך הוא אבי ההמצאה".
"המנוע לשינוי הוא הרצון" (אפלטון)
איך זה מתחבר אלינו ברמה היום יומית? תהליך ההתקדמות, המקצועית והתעסוקתית, יתחיל רק לאחר שגיבשנו רצון ברור להמשיך מהנקודה בה אנחנו נמצאים, לזוז. זה כמו להתחיל ללכת אחרי ישיבה ממושכת: הצעד הראשון נוקשה, לא יציב. הצעד השני שונה לגמרי, מייצב ותומך, קצת יותר החלטי. אחר כך מגיעים יתר הצעדים, שעד מהרה יכולים להפוך לריצה. הסוד הוא בבחירה, בלקיחת המחויבות האישית לצאת לדרך, לזוז.
לקיחת האחריות האישית על ההתקדמות שלנו היא הצעד החשוב ביותר ביציאה לדרך, אני מציעה להיות עבורכם מורה הדרך, שיפתח את עיניכם, יעזור לכם להתמקד לכיוון הנכון ואם יהיה צורך, גם ילווה אתכם עד ליעד בדרך הבטוחה והיעילה ביותר.
הצעד הראשון הוא המפתח, בלעדיו נישאר לשבת במקום זמן רב. במקרה שלנו הוא מתבטא בנסיון לענות על השאלה 'לאן אני מכוון את עצמי', לאן הייתי רוצה להגיע. תתפלאו כמה יוקל לכם כשתעשו סדר בראש, כשתתנו לרצון שלכם שם וכיוון.
כאמור, הצעד השני בא לייצב, לתמוך בבחירה שנעשתה בשלב הקודם. זו תהיה היערכות ראשונית להגשמת הבחירה והיא תתמקד בנושא ההצגה העצמית. הצגה עצמית באה לידי ביטוי בשני אופנים והם נגזרים האחד מהשני, הצגה בכתב = מסמך קורות חיים, הצגה עצמית בעל פה: בראיון טלפוני, ראיון עבודה, ימי הערכה, מכרזים.
כל הליכה, גם אם התחילה בגמלוניות, אם נעשית באופן מושכל וממוקד, מתייצבת וצוברת תאוצה.
כדי לא להתפזר, ולדעת אם אתם צועדים בכיוון הנכון, אני מזמינה אתכם לצאת לדרך, צעד אחר צעד, עם יד תומכת להתנעה או בליווי מתמשך עד למציאת מקום עבודכם הבא.
בהצלחה,
הדר גולדשמידט